אם את/ה משכיב ילדים לישון, מסיע לחוגים ובתי ספר, זו לא שאלה בה אתה מתחבט.
אבל, חכה, גם אם זה לא נראה, הימים ישתנו, ויגיעו זמנים, שהגוזלים אותך בגובה עוברים, על הרכב רבים, ואף פורשים כנפים ועפים לצבא או לשנת שירות, והזמנים המשותפים לכם משיקים בזמנים שאינם קבועים בסדר היום.
ואז, אתה נשען לאחור, על כיסא בחצר, מסתכל סביב ושואל עצמך – מה עכשיו?
האם אני נשאר "מאחור" או מתחדש לי באורחות חיים של אחרים? ממציא עצמי מחדש על יאכטה או דירת גג בעיר שוקקת? האם אצמצם את מקום מגוריי לצרכיי? או שאטפח את בית הקבע של השבט לאירוח והנאה של כולם?
כנראה שלא אוכל ממש לעזור, ואם התשובה לא ברורה, אז צריך עוד זמן לעבור, כדי שהדברים יתבהרו לך.
יחד עם זאת, מאוד קשה להשוות בין שינוי טוטאלי בחיים, בבית, בחדרים, בהרגלים, במעברים, באנשים שמסביב, לבין המצב כפי שהוא עכשיו. הפער הוא כה גדול ואין ממש בסיס להשוואה. וכשהפער הוא כה גדול, אנו נוטים לשבת על הגדר ולא להחליט כלל.
אז, אם יורשה לי להכניס למשוואה חלופה אלופה, בה נשארים במקום, אבל מותחים לו את הפנים. מחדשים, מזרימים חיים לחדרים סגורים, פותחים קירות וחלונות לתחביבים ישנים וחדשים. הרבה פעמים הכי קל להתחיל בגינה. מין סוג של התגנבות ואיגוף הסביבה הקיימת, אך עדיין מבחוץ. אותה גינה שמקבלת את פניך, אך לא ממש נוכחת בחייך.
אותה גינה שאת עציה ושיחיה הגדולים נטעת כשהיו בגודל של שרוכים וצמחה גדלה פלאים, אותו שטח דשא שייבשת כי חבל על המים אמרת. אפשר בה להתחיל ולהחזיר לה את הירוק והצבעים לפנים, ליצור פינות חדשות ושבילים לסיבוב הבוקר, לייצר אזור דק לבריכת המים של הנכדים, גינת ירק ועשבי תיבול מחודשת, אולי את מטבח החוץ והבר שתמיד רצית, גינת זן, פינות עם מים, חממה לסחלבים ועוד מיני להטוטים.
ואיך זה יקרה?
נשב, אשאל, אקשיב, נחלום ונגדיר את אורחות החיים בם רוצים, מקום בבית למשרד, ליצירה, מקום לחלום או מקום לכתיבה, מקום לילדים, לנכדים, לחברים, פינוקים חדשים, hot tub, בריכה, עיצוב מודרני, מינימליסטי, ועוד ועוד.
אני אדמיין, אשרטט חלופות, אציע ואתמחר, ואז אולי תוכל לבחור אם לעזוב או להישאר, כי תהיה לך חלופה, אפילו אחת יפה.
